ניקיון המרחב הציבורי
כיצד תפעל העירייה לשינוי התנהגות התושבים כך שבאר שבע תהיה עיר נקייה יותר?ר
ניקיון המרחב הציבורי הוא נושא המעסיק רשויות רבות בארץ ובעולם הוא משחק תפקיד משמעותי בשביעות הרצון של התושבים ממקום המגורים.
בניתוח נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2018 עלה כי ככל שרמת הניקיון בעיר עולה, כך עולה שביעות הרצון של התושבים ממקום המגורים ולהפך.
בסקר שערכנו בקרב מדגם מייצג של 1500 תושבים, עלה כי כ-70% מהם מוטרדים מהלכלוך בחיי היומיום. רק כרבע מתושבי העיר שבעי רצון ממצב הניקיון ברחבי העיר ו35% מהתושבים אינם שבעי רצון מהניקיון בסביבת הבית והשכונה. כלומר, ניקיון המרחב הציבורי או היעדרו, הם חלק משמעותי מהחיים בעיר ומהשגרה היומיומית של התושבים.
בנוסף, נושא ניקיון מעורר רגשות עזים, בבאר שבע השיח במדיה החברתית ובפניות למוקד העירוני
הוא שלילי בעיקר ומעלה תסכול והאשמה הדדית בקרב תושבים ובין תושבים לעירייה.
בחינה נוספת של השיח ברשתות החברתיות הראתה כי התושבים תופסים את האחראיות ללכלוך ולמפגעים כמשותפת לתושבים ולעירייה.
מנגד, ישנם פרויקטים עירוניים רבים שמקדמים את הניקיון בעיר, אך הם מתקיימים בנפרד זה
מזה מה שיוצר חוסר תיאום ומונע מהלך רחב שימצה וימנף את השפעתם.
למה לעסוק בניקיון המרחב הציבורי?
תמר רואמר, מעצבת השירות בצוות התראיינה לפודקאסט של תומר שלוש- מהנעשה בעירנו.
תמר דיברה על ניקיון המרחב ועל האופן שבו צוות החדשנות מסייע לעירייה להפוך את באר שבע לנקייה יותר.
ולצד כל אלו, מצב הניקיון בעיר עדיין אינו מספק, התחושה בקרב התושבים ועובדי העירייה היא שנוצר "מעגל לכלוך" שאינו מאפשר שינוי של המצב בפועל. הלכלוך מצטבר ברחבי העיר, העירייה מנקה התושבים מלכלכים שוב, העירייה מנקה ומשקיעה יותר משאבים, אבל מצב הניקיון בעיר עדיין אינו מספק.
תמונה של שטח פרטי בשכונה בעיר, לפני ואחרי ניקיון שביצעה העירייה
אז איך פורצים את "מעגל הלכלוך"?
הבנו שכל עוד לא ייעשה שינוי בחלקם של התושבים בשמירה על ניקיון העיר, המעגל לא ייפרץ והמצב ייישאר כמו שהוא.
כלומר, אחריות העירייה היא כפולה: לצד דאגה להיבטים פיזיים ותשתיתיים בניקיון העיר, העירייה צריכה לפעול על מנת לשנות את התנהגות התושבים ולהגביר את תחושת האחריות שלהם באמצעות: חינוך, הסברה ואכיפה.
בהתאם מיקדנו את האתגר דרך השאלה הבאה:
כיצד תפעל העירייה לשינוי התנהגות התושבים כך שבאר שבע תהיה עיר נקייה יותר?
קיים קשר חיובי בין שביעות רצון ממקום מגורים לשביעות רצון מניקיון העיר
מניתוח הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2018) עלה כי ככל שרמת הניקיון בעיר עולה, כך עולה שביעות הרצון של התושבים ממקום המגורים, ולהיפך.
הקשר הזה מלמד על החשיבות הרבה של נושא הניקיון לכל עיר שאיכות השירות שהיא
נותנת לתושביה חשובה בעיניה.
נושא הניקיון יוצר שיח שלילי, תסכול וחיכוך בין תושבים
ניתוח השיח במדיה החברתית וניתוח הפניות למוקד העירוני מעידים על כך שהשיח בנושא ניקיון הוא שלילי בעיקרו ומעלה תסכול והאשמה הדדית בקרב תושבים. כתוצאה מכך, חוסר שביעות הרצון של התושבים מניקיון העיר הופך להיות נושא שגורם לחיכוך בין תושבים לתושבים ובין תושבים לעירייה.
האחריות לשמירת הניקיון נתפסת כמשותפת לעירייה ולתושבים
בחינת השיח במדיה החברתית ובחינת הפניות למוקד העירוני מעידים על כך שהתושבים סבורים כי האחריות לגרימת לכלוך ומפגעים ברחבי העיר מוטלת ברובה על התושבים, ורק מיעוט סבור כי זוהי אחריות העירייה.
יש הרבה עשייה בשטח לטובת ניקיון העיר
כיום ישנם כ-25 פרויקטים עירוניים שמקדמים ניקיון במרחב הציבורי בעיר, ומעידים על כך שהעירייה משקיעה משאבים רבים ומובילה מהלכים. עם זאת, חלק מהפרויקטים האלו מתקיימים בנפרד זה מזה. חוסר התיאום מונע מהמהלכים הללו גיבוש למהלך רחב שימצה ושימנף את השפעתם.
נקודות המוצא
ולצד כל אלו, מצב הניקיון בעיר עדיין אינו מספק
התחושה בקרב התושבים ובקרב עובדי העירייה היא שנוצר "מעגל לכלוך" שאינו מאפשר שינוי של המצב בפועל. הלכלוך מצטבר ברחבי העיר, העירייה מנקה,
התושבים מלכלכים שוב, העירייה מנקה ומשקיעה יותר משאבים, אבל מצב הניקיון בעיר עדיין אינו מספק.
תמונה של שטח פרטי בשכונה בעיר, לפני ואחרי ניקיון שביצעה העירייה
אז איך פורצים את "מעגל הלכלוך"?
. כל עוד לא ייעשה שינוי בחלקם של התושבים בשמירה על ניקיון העיר, המעגל לא ייפרץ והמצב ייישאר כמו שהוא..
הגברת האחריות של התושבים לשמירה על ניקיון העיר באמצעות חינוך, הסברה ואכיפה היא שתוביל לפריצת המעגל ושמירה על הניקיון. ז
זוהי אחריות העייריה, לצד אחריותה לדאוג להיבטים הפיזיים והתשתיתיים ולאפשר מרחב נקי.
את האתגר הנוגע לאחריות המשותפת שחולקים העירייה, התושבים, בעלי העסקים ובעלי עניין נוספים לשמירה על ניקיון העיר, מיקדנו באמצעות השאלה הבאה:
כיצד תפעל העירייה לשינוי ההתנהגות של התושבים ,כך שבאר שבע תהיה עיר נקייה יותר?
עבודתנו מערבת שימוש במתודולוגיית עיצוב שירות מבוסס משתמש, ומתנהלת לפי חמישה שלבי עבודה
ראיונות, קשר שוטף והתלוות ליחידות עירוניות בעבודתן
מחקר שטח עם בעלי עסקים
שלב 1
חקר האתגר
על מנת להבין את נקודת המבט העירונית ולבנות את התהליך בצורה משותפת עם הגורמים שיובילו את מימושו בעתיד.
על מנת להבין את התפישות שלהם לגבי עסקים מקומיים, החיים בעיר והקשר ביניהם.
מפגשים עם תושבים
בנצ׳מרק הצלחות מהעולם
בדקנו כיצד ערים שונות קיימו תהליכי פיתוח כלכלי של עסקים קטנים על מנת לחולל שינוי משמעותי.
ראיונות ומפגשים עם מומחים ושותפים
למדנו ממספר רב של מומחים בתחום הפיתוח הכלכלי של עסקים קטנים ועירוניות.
על מנת להבין לעומק את האתגרים והצרכים של בעלי העסקים.
המסגרת המחקרית כללה שילוב של מתודות איכותניות וכמותיות, עם מחקר בשטח ובספרות.
המחקר כלל:
ניתוח נתונים כמותיים
על מנת לבצע קבלת החלטות מבוססת נתונים.
מחקר מגמות מקומיות וגלובליות המשפיעות על העסקים הקטנים
על מנת לייצר פתרונות מותאמים לשינויים עתידיים.
סיורי שטח
על מנת לראות עסקים בשטח וללמוד את המרחב הציבורי והשפעותיו על הזירה העסקית.
מה למדנו במחקר?
עבודתנו מערבת שימוש במתודולוגיית עיצוב שירות מבוסס משתמש, ומתנהלת לפי חמישה שלבי עבודה.
5
4
3
2
ראיונות עם עובדי ועובדות עירייה בדרגים שונים
ראיונות עומק עם 50 תושבים
שלב 1
חקר האתגר
סייעו לנו להבין את האופן שבו העירייה פועלת לשמירה על הניקיון. ואפשרו לנו לבנות תהליך משותף עם הגורמים שיובילו את מימושו בעתיד.
סקר עמדות התושבים לגבי ניקיון המרחב הציבורי
השתתפו 1500 תושבים במדגם מייצג. הסקר נתן תמונת מצב רחבה על סוגיות שונות הנוגעות לניקיון.
למידה הצלחות מהעולם
למדנו ובחנו דוגמאות שונות של פרויקטים עירוניים בארץ ובעולם, שהצליחו לחולל שינוי לטובה בתחום הניקיון בעיר.
מפגשי עיבוד פנים עירוניים
קיימנו מספר מפגשי עיבוד עם גורמים שונים בעיריית באר שבע, כדי לבחון ולדייק את הממצאים ולחבר אותם לפעילות השוטפת ולהגדיל את הרלוונטיות של המחקר לנעשה בשטח.
מקבוצות אוכלוסייה שונות ובגילים שונים, המתגוררים בשכונות שונות ברחבי העיר, על מנת לגבש את תובנות המחקר.
תצפיות וסיורים במוקדים שונים ברחבי העיר
על מנת להתבונן לעומק במרחבים הנקיים והמלוכלכים בעיר.
ניתוח שיח ברשתות החברתיות
באמצעות מערכת Zencity, ניתחנו לעומק אלפי התייחסויות ברשתות החברתיות לסוגיות בנושא ניקיון.
ניתוח מאגרי מידע פנים-עירוניים
ניתחנו עשרות אלפי פניות למוקד העירוני, ופניות של תושבים למחלקת פניות הציבור. בנוסף, בדקנו גכלל הקנסות והדוחות שניתנו לתושבים בתחומי הניקיון.
המסגרת המחקרית כללה שילוב של מתודות איכותניות וכמותיות, עם מחקר בשטח ובספרות.
המחקר כלל:
מה למדנו במחקר?
במחקר צברנו ידע רב אותו הצגנו על בסיס ארבע שאלות מפתח.
התשובות לשאלות הפכו לתובנות שאותן עיבדנו לאזורי הזדמנות והן מוצגות כאן בחוברת המחקר שלנו.
5
4
3
שלב 2
רעיונאות
עם סיום המחקר ובדומה לאתגר העסקים, קיימנו סדנאות רעיונאות בהשתתפות מגוונת של עובדי עירייה, תושבים, נציגים ונציגות של ארגונים חברתיים ואפילו תלמידי בית ספר יסודי.
הסדנאות עסקו במציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים לצואת הכלבים, לסוגיית החצר האחורית, לאתרי הבנייה וללכלוך שנוצר מסביב לפח.
עבדנו ב- 8 קבוצות, יחד עם 73 משתתפים שהעלו 314 רעיונות, תהליכים ויוזמות לפיצוח האתגר.
5
4
3
שלב 3
הגברת אחריות תושבים לניקיון לאחר שיפוץ הרחוב
בהובלה משותפת עם אגף איכות הסביבה וחברת "קשרי קהילה", התנסינו ביצירת מפגש תושבים ברחוב פקועה בשכונת נווה נוי, במטרה להגביר את שייכות התושבים ואחריותם למקום לאחר תום שיפוץ. המפגש התבסס על הסיפור הייחודי והמקומי של הרחוב והכרות בין התושבים.
הכנה ליישום
Prototype
עבודת פרוטוטייפינג היא תרגום רעיון או יוזמה לפעולה ישימה.
התהליך מאפשר למידה דרך עשייה, קבלת משוב וזיהוי טעויות וביצוע התאמות במוצר או בשירות, בקנה מידה קטן וגמיש. מתוך גיבוש אסטרטגית הפעולה העירונית, החלטנו ליצור בשיתוף עם עובדי ועובדות העירייה התנסות ביוזמות שונות שניתו יהיה בעתיד להטמיע כחלק משגרת העבודה העירונית.